החלטה בתיק בש"א 179395/04

המבקשת עותרת למתן צו מניעה זמני לאיסור עיקולם, הוצאתם ומכירתם של מיטלטלין המצויים במפעלה ברחוב האילנות 73 הרצליה. טעמי המבקשת הינם, כי מיטלטלין אלו הינם בבעלותה והיא אינה החייבת בתיק הוצל"פ בגידרו הוטלו העיקולים האמורים.המבקשת עותרת בבקשתה כדלהלן:

1.         להמשיך לעכב את הליכי העיקול בתיק הוצל"פ 26-01391-04-2עד להכרעה בתובענה.

2.         לאסור על המשיבה לעקל ו/או להמציא ו/או מלמכור ו/או לנקוט כל פעולה אחרת בנוגע למטלטלין שבחצרי רח' האילנות 73 הרצליה והידועים גם כחלקה 233 גוש 6663.

3.         להורות למשיבה להימנע מעיקול, הוצאה, מכירה וכיוצ"ב, במיטלטלי המבקשת בכלל ואלו המצויים בחצריה (כדלעיל) בפרט, במסגרת תיקי ההוצל"פ שהמשיבה מנהלת או תנהל כנגד צד ג' הידוע כחברת מד אופ בע"מ ח.פ 51-137178-3.

4.         להורות למשיבה להסיר לאלתר את צו העיקול שהמשיבה הטילה ביום 9.6.04 במסגרת תיק הוצל"פ 26-01391-04-2על המיטלטלין בחצרים (ע"פ הכתובת לעיל).

העובדות

1.                  ביום 6.8.03 ניתן פסק דין בת"א (ת"א) 98887/99 על ידי כב' השופט בכר (נספח יב' לבקשה). בפסק הדין חוייבה מד אופ בע"מ (להלן: מד אופ) לשלם למשיבה סכומי כסף.

2.                  המשיבה הגישה את פסק הדין לביצוע (תיק הוצל"פ 2-04-01391-26). ביום 9.6.04 ניתן צו לעיקול מיטלטלין המצויים בחצרי המבקשת. לאור הצו האמור, הושאר בפתח חצרי המבקשת דו"ח על ביצוע פעולה מבצעית, בו נכתב כי לא בוצע עיקול של מיטלטלין מן הטעם כי המקום היה סגור ועל הדלת כתוב שמה של המבקשת (כאשר, להזכיר, שמה של החייבת בתיק ההוצל"פ הינו "מד אופ בע"מ"). המבקשת הגישה בקשה לראש ההוצל"פ, לביטול הצו האמור. ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת שרון גלר אהרוני) לא מצא לנכון לבטל את צו העיקול אלא לעכב את הליכי העיקול בלבד. המבקשת הגישה בעקבות זאת את הבקשה דנן במסגרתה ניתן ביום 7.9.04 צו מניעה זמני ארעי כפי שנתבקש בסעיפים 1-3 לבקשת המבקשת (הכל לפי התנאים המפורטים בהחלטת כב' השופט שינמן).

טענות המבקשת

3.                  לטענת המבקשת, אין יריבות בינה לבין המשיבה, אלא בין המשיבה למד אופ בלבד. משעה שאין היא צד לתיק ההוצל"פ, ומשעה שהמדובר במיטלטלין אשר הינם שלה בלבד, אין כל מקום להטיל את העיקולים כאמור. טרם שהוקמה המבקשת, היו בעליה ומנהליה (ה"ה שלמה שרון וחיים דובובסקי) בעלים ומנהלים בחברת מד אופ, נגדה מנהלת המשיבה הליכי הוצל"פ. מד אופ חדלה מלתפקד כעסק חי בשנת 2001. המבקשת רכשה ממד אופ ריהוט וציוד משרדי ישן, אשר ברובו אינו שמיש עוד. המבקשת הוקמה לצורך פיתוח ייצור ושיווק מכשיר מהפכני להסרת שיער המכונה בשם "דרמופלש" (להלן:"דרמופלש"). המבקשת הינה היצרנית היחידה והבלעדית בעולם של המכשיר החל מחודש יוני שנת 2001, או בסמוך לכך. פעילותה מתמקדת בדרמופלש בלבד. מד אופ איננה קשורה כל קשר כלשהו לייצור הדרמופלש או שיווקו ואף לא החזיקה בעבר כל רכיב אשר מוחזק כיום אצל המבקשת לצורך ייצור הדרמופלש.

4.                  לטענת המבקשת, מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתה, שכן משמעות עיקול המיטלטלין במפעלה של המבקשת בהרצליה, הינו שיתוק פעילותה השוטפת של המבקשת וסיכול יכולתה לעמוד בהתחייבויות אשר נטלה כלפי צדדים שלישיים. הרכיבים לייצור הדרמופלש הינם רכיבים המשמשים לייצור הדרמופלש בלבד והם ברובם רכיבים פסידים, העלולים להינזק באופן בלתי הפיך במידה ויבוצעו בפועל העיקולים ומימושם. זאת ועוד, המשיבה הינה חברה אשר אינה פעילה החל מסוף שנת 2002, וסגורה מנהלית מאמצע שנת 2003, כאשר למן הקמתה לא בוצעו בה תנועות כספיות כלשהן. נוכח כך, לא יהא ביד המבקשת להיפרע את נזקיה בגין הפגיעה במיטלטליה אם תזכה בדין. בניגוד לכך, המשיבה לא תינזק שכן אין המדובר בחברה פעילה.

5.                  המבקשת הוסיפה וטענה בדבר זכותה להגן על קניינה המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המבקשת ציינה כי מעשי המשיבה אף מקימים כנגדה את עילות התביעה הבאות: רשלנות, שליחת יד, גזל, הסגת גבול במיטלטלין, גרם הפרת חוזה, הפר חובה חקוקה (סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967), הפרת החובה הכללית לנהוג בתום לב (על פי סעיפים 39, 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973) וכן שימוש לרעה בהליכי משפט.

טענות המשיבה

6.                  המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה, שעיקרה התנגדות נחרצת לבקשה, מהטעמים שיפורטו להלן. לטענת המשיבה, בקשת המבקשת נגועה בחוסר תום לב, חוסר ניקיון כפיים וניסיון להברחת נכסים על ידי חברת מד אופ על מנת להתחמק מחובותיה לנושים וביניהם המשיבה, כל זאת במסווה של הקמת חברה חדשה תחת החברה הישנה. הלכה למעשה, המבקשת אשר רכשה את פעילות מד אופ זמן קצר לאחר הקמתה, הינה אותה חברה "ישנה", קרי מד אופ. קיימת זהות מוחלטת בין מד אופ למבקשת. שתי החברות יושבות באותה הכתובת בהרצליה, מנהליה ובעלי מניותיה של מד אופ הינם גם מנהלי המבקשת ובעלי המניות בה, כאשר במבקשת בעלים גם בניהם של ה"ה שרון ודובובסקי. אף שמות החברות הינו דומה.

7.                  למשיבה שמונה סניפים ברחבי הארץ, בהם מבוצעים טיפולי הסרה בלייזר וסניף ראשי בתל אביב, בו לא מבוצעים שירותים כאמור. 99% ממניות המשיבה מוחזקים בבעלות חברת "קליניקה אריאל בע"מ", אשר הינה חברה פעילה ומובילה בשוק בארץ בתחום הניתוחים והטיפולים האסטטיים. המשיבה איננה חברה מחוקה והיא כשירה לתבוע ולפעול בהליכי הוצל"פ כנגד מד אופ וכנגד המבקשת. העובדה כי המשיבה אינה פעילה מנהלתית אינה גורעת מזכותה זו.

8.                  טענות המבקשת כי מד אופ הפסיקה את פעילותה הכלכלית לחלוטין כבר בראשית שנת 2001 ומכרה את פעילותה למבקשת, לא נטענו עד לרגע הגשת הבקשה הנוכחית, אף לא מפי מד אופ עצמה. זאת, למרות שעמדו למד אופ ולמבקשת הזדמנויות רבות לעשות כן (בין היתר, במסגרת תיקי ההוצל"פ הרבים אשר ניהלה המשיבה כנגד מד אופ).

9.                  אף במידה והמבקשת רכשה את פעילותה העסקית של מד אופ ואת נכסיה, כפי שטענה המבקשת, הרי שנלווים לכך גם החובות אשר עומדים למד אופ, וכעת הם חובותיה של המבקשת.

10.             המשיבה הצביעה על חוסר תום הלב של המבקשת (כטענתה) וחוסר ניקיון כפיה, אשר הינם תנאי בסיסי למתן צו המניעה ובלעדיהם לא ינתן הסעד.

דיון

11.             אחר שבחנתי את טענות הצדדים והראיות התומכות בהן, הגעתי לכלל מסקנה כיאין מקום לקבל את בקשת המבקשת. טעמיי יפורטו להלן.

תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, עוסקת בבקשה לסעד זמני. אלו הוראותיה: